דר' יצחק גלעד  1923-2011

 

תיעוד על פי ראיון עם בתו אורנה גלעד-המר, וכן עיון בספרו "זכרונות חיי".

יצחק גליק (גלעד), נולד ב-5.1.1923 בפישטנה שבסלובקיה, לאריה גליק מנהל בנק וארנקה וייס מנהלת חשבונות.

בשנת 1939 בהיותו בן 16 איבדה צ'כוסלובקיה את עצמאותה עם הפלישה הנאצית. עם כניסת הנאצים גורשו כל היהודים מביה"ס והוא ביניהם. בעזרת אביו הצליח להשיג רישיון כניסה חוקי לא"י, ועלה ארצה בצורה לגאלית במסגרת עליית הנוער.

הקבוצה עמה נמנה ואשר עלתה באוניה "גליליאה", מנתה 28 אנשים. בהגיעם לארץ התקבלו לקבוצת גבע שבעמק יזרעאל. שם השלים יצחק את לימודיו בתיכון. 

לאחר מכן הצטרף כחבר לקיבוץ חוליות (היום "שדה נחמיה").

מנהיגי היישוב זיהו שהוא בעל כישורים של נואם, ומרצה מוכשר בעיקר בנושאים היסטוריים, ושלחו אותו לחיפה לנהל קבוצות נוער, ולהרצות מטעם מפלגת העבודה.

בעזרתו של דוד בן גוריון, הצליח להשיג סרטיפיקאט עבור הוריו, ובשנת 1944 הצליח להעלות לארץ את משפחתו מסלובקיה, ובכך הציל את חייהם.

עם תום תפקידו בחיפה והוא בן 22, חזר לקיבוץ. כחבר "המשמרת הצעירה" המשיך יצחק להרצות בקיבוצים ומושבים, ועיקרי הרצאותיו התפרסמו בעיתון "דבר".                    

בשנת 1946 התקבל כמדריך ומורה בכפר הנוער "בן שמן". שם פגש את חוה פסל, ניצולת שואה שעבדה בבית ההארחה בכפר בן שמן, אשר לימים הפכה להיות אשתו. בשנת 1947 נישאו גלעד וחוה בבית קפה בשדרות רוטשילד בת"א.

מבן שמן עבר הזוג להתגורר בתלפיות. חוה החלה בלימודי ביוכימיה באוניברסיטה בירושלים, ויצחק נרשם ללימודי הסטוריה.

החיים התנהלו על מי מנוחות, עד מאי 1948, אז הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. התחילו מהומות ביישוב הערבי, וכבר למחרת היום פרצה מלחמת השחרור.

חוה התגייסה ל"הגנה" והמשיכה לשרת בחיל הקשר לאחר שה"הגנה" הפכה לצה"ל, יצחק עצמו התגייס לצה"ל לחיל מודיעין.

עם שחרורו מהצבא החל יצחק לעבוד כמורה, והמשיך את לימודיו לתואר שני באוניברסיטה בירושלים.

ב-15.11.1951 נולד בנם עמוס. באותם הימים הוצעה ליצחק משרת מורה ורכז היסטוריה בבית הספר בקריית חיים, ובשנת 1952 עבר הזוג להתגורר בקריית חיים. חוה קיבלה עבודה כמנהלת מעבדה בקריית מוצקין. 

הזוג הכה שורשים בקריות ויצחק התנדב לארגון "בני ברית" ו"רוטרי". במהלך השנים שימש כנשיא רוטרי "קישון", ואף קיבל את פרס "פול האריס". 

לאחר מס' שנים מונה יצחק למנהל בי"ס תיכון ערב "בית הפקיד" בחיפה.

בשנות ה-60 הזוג עבר להתגורר בקריית מוצקין ובשנת 1967 נולדה הבת אורנה. הם התגוררו ברחוב ברק במשך 43 שנים עד שנת 2017.

יצחק התמנה למנהל בי"ס "תיכון לוינהרץ" במוצקין, שברבות הימים הפך ל"מקיף אורט קריית מוצקין". בתקופתו התרחב ביה"ס וגדל.

עם פרישתו בשנת 1988המשיך ללמד היסטוריה לבגרות.

עם פרישתו לגמלאות הוענק ליצחק התואר "יקיר העיר קריית מוצקין".